חומש העמ״ל
בסדרת חומש העמ"ל תמצאו ליד צורת החומש הרגיל את הערכים הנלמדים מתוך הפסוקים.
מתאים להורים, מורים ותלמידים.
החומש באותיות גדולות ומאירות עיניים.
אז איך זה עובד?
נקרא את הפרק או הקטע שאנו רוצים ללמד, נשאל את השאלות שעולות מהקריאה ואחר כך נפנה לרש"י או למפרשים אחרים. תוך כדי העיון בפסוקים או במפרשים שאליהם הפננו את הלומדים, נשאל מהו העמ"ל שאנו יכולים ללמוד מכאן? יתכן שהילדים יעלו אפשרויות שונות, אנו נבחן מה מתאים יותר לקטע הנלמד, נסביר אותו לילידם וניתן לעמ"ל שם (חשוב שהם ידעו להשתמש בשמות של הערכים המקובלים, ככל האפשר).
לאחר מכן נשתדל להרחיב את העמ"ל עם מקורות נוספים מהגמרא או מהמדרש, הכל כמובן תלוי במלמד ובאמצעים שעומדים לרשותו.
במידה ומדובר על למידה בכיתה, מומלץ גם לכתוב את העמ"ל בלוח ולבקש מהילדים שיכתבו את זה במחברת, כחלק מהסיכום של השיעור.
מורה שיגדיל לעשות, יוכל גם להכין פלקט לתלות בכיתה עם הערכים שנלמדו באותה תקופה וכך יצא שהתלמידים יוכלו לחזור על העמלי"ם וגם לראותם בכיתה ואין ספק שזה יופנם אצלם בצורה מיטבית.
ניתן גם לשאול על כך שאלות במבחן או בדפי החזרה, למשל:
מהו העמ"ל בפרק יא פסוק ב .. וכדו'.
בכיתות הצעירות אפשר גם להוסיף זאת באיגרת השבועית שנשלחת להורים כ"פינת העמ"ל" שבה ניידע את ההורים על הערכים שבהם עסקנו במהלך השבוע.
לסיום, אני מבקש להביא את דברי הרב משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג סימן עא) שמדבר על הדרך שבה אנו המבוגרים מצווים ללמד את התורה:
"הנה יש לידע שהלמוד של התורה עם הילדים אינו כלמוד שאר הדברים של עניני חול, שעל המורה הוא רק להסביר להתלמידים שידעו הדבר ואין נוגע להמורה כלל אם יכנס כל כך בלב ונפש של התלמיד עד שיקיים גם במעשיו כל מה שלמד, אלא דעל המורה בלמודי התורה עליו לראות שהתלמיד יקבל הלמודים כל כך עד שהתלמיד ידע בלבו ונפשו שזהו עיקר החיים ושזהו תכלית האמתי של האדם בעולם כדי שיתקיים אצלו שמירת התורה בכל פרטיה דהא נאמר בחיוב הלמוד ולמדתם לדבר בם פרש"י שיהא עיקר דבורך בם עשם עיקר ואל תעשם טפל וקאי על ולמדתם את בניכם.
וזה צריך כל מורה ומורה להשריש בלב ונפש התלמידים אמונה אמתית ואהבה ומתיקות לתורה ומצותיה, שהוא בהנהגתם בעצמם שמזה לומדים התלמידים הרבה ומהדבור עמהם הרבה בדברים רכים ונעימים והתייחסותם עמהם".
דוגמאות לפנים החומש:
